1. |
ארכיאולוג
04:57
|
|||
|
ארכיאולוג חופר באדמות מדבר
בתקווה למצוא פיסת היסטוריה שכוחה
הוא ממלא את עולמו בסודות העבר
יחשוף גילוי מרעיש, עטוף בכריכה
שדרן רדיו חכם נובר בנבכי הזמן
חולק רב בקיאותו במנגינות המתחלפות
הוא מתענג, ומתרפק, ומספר על הסולן
והוא יגיש עוד שיר לפני הפרסומות
בהסתכלות לאחור
מבט נינוח ומאוהב
ימים נשכחים, תקופה שלא תחזור
אולי שכחנו קצת להינות ממה שיש לנו עכשיו
ותיקת התיישבות מחפשת רק תירוץ
לספר ולשתף בכל מי שרק יקשיב
על השדות והלינה המשותפת בקיבוץ
לו רק יכלה את הזמן אחורה להשיב
בהסתכלות לאחור...
וילד קטן מטפס על הסולם
עולה שלב אחר שלב בדרך לפסגה
הוא חולם להיות גדול ולכבוש את העולם
יגיע יום בו רק יחלום לחזור להיות ילד קטן
|
||||
2. |
שני חדרים
03:16
|
|||
|
את רוצה דירה, שני חדרים
לחלק את החלל, לאזן את המשקל
וכשנארח חברים תהיה פינה חמה לברוח,
לא תצטרכי לשמוח
גם כשאת לא רוצה
בשביל אהבה כזאת צריך שני חדרים לפחות
צריך שני חדרים בשביל אהבה כל כך גדולה
את רוצה דירה, שני חדרים
להעצים את המשמעות, של חיים, של עצמאות
וכשילכו בסוף החברים יהיה חלל מספיק גדול
שיידע לספוג את כל
הטוב הזה שלנו
בשביל אהבה כזאת צריך שני חדרים לפחות
צריך שני חדרים בשביל אהבה כל כך גדולה
|
||||
3. |
לפני שהסיפור יגמר
03:48
|
|||
|
לו רק יכולת לקבור את הרפש
במעמקי האדמה
לתת לזמן לבלוע את כל הסודות והשקרים
להישיר מבט שקט ובטוח
אל מול עדשת המצלמה
כי גם כשפנייך מזייפות כל נתינך נשארים
כבר שנים את גורר את המזחלת
מעל אגמינו הקפואים
אך שכבת הקרח לרגליך מתחילה להיסדק
אולי הלכת רחוק מדי הפעם
אולי הלכת רחוק מדי, אולי
לו רק יכולת להעלם
ליום אחד של מנוחה
לקחת רגע נשימה מהמרוץ המתמשך
להתרחק מעט מכל הרחשים והקולות
הגועשים סביבך
בסיר הלחץ הרותח שעומד להתפוצץ
מתי הכל שוב יחזור להיות כמו פעם?
אולי הלכת רחוק מדי הפעם
מתי הכל שוב יחזור להיות כמו פעם?
אולי הלכת רחוק מדי
אולי הגיע הזמן לרדת מהעץ הגבוה
לפני שכל היער יעלה בלהבות
לפני שהסיפור יגמר
|
||||
4. |
ביום בו תאהבי פחות
03:23
|
|||
|
את הרגל השפויה בתוך הגוף הזה שלי ושלך
מנווט דרכו אל עבר מנוחת הלב שלי שכבר לא מלוכלך
וכשאני רוצה הצידה את מראה לי את הדרך ישר
במרחב המוכר שהכל בו מותר
כשבבוקר על צד שמאל אז בימין את מחכה בשרנית
וכשבערב זה כחול אז הורוד שלך מכה בי שנית
וכשנושבת בי הרוח אז בטוח שאמצא בך מסתור
את האור שישמור כששחור
וזה כל כך מפחיד כשאופיו של עתיד
כדאגה אנוכית לחיים בלי תכלית
עכשיו שקט כשאת כאן, אבל מחר מסוכן
איך אמשיך לקוות ביום בו תאהבי פחות
מי יראה לי לאן לפנות
את היד החזקה בתוך הגוף הזה שלך ושלי
שאוחזת בין אצבעותיה את כולך וגם את כולי
כן את גינה וגן ודלת, בכניסה כתוב על שלט
שכאן אני מוזמן, כאן בורחים מהזמן
וזה כל כך מפחיד...
|
||||
5. |
יום כזה עצוב
04:24
|
|||
|
פשוט מין יום כזה עצוב
שלא מעיד על העתיד, לא מספר את העבר
שהזמן בו לא עובר ולא הספקת שום דבר
אתה זוכר כל מה שרע וכבר שכחת מה חשוב
פשוט מן יום כזה עצוב
הכביש עמוס מהמורות
חלקן עקפת מימין, לרוב נתת לטלטל
רק בימים העצובים אתה עוצר להסתכל
אולי תכננת לא נכון, אולי טעית בחישוב
או סתם מן יום כזה עצוב
את התנודות של הלב אין איש יכול להסביר
אבל חיים בלי כאב הם כמו אש בלי אוויר
על התנודות של הלב אלמד לפרוט ניגון ושיר
אלמד לרוות ימים עצובים
פשוט מן יום כזה עצוב
הוא לפעמים צריך לבוא כדי שתרגיש שאתה חי
כי כשהכל כל כך ורוד זה קצת פשוט לך מדי
רכבת השדים מזמן כבר לא אספה אותך לסיבוב
תיקח לך יום אחד עצוב
את התנודות של הלב...
אומרים שלא כדאי לתת
לעצבות בך לגור, ממועקה להשתחרר
אבל ביום כזה ברור, פשוט עדיף להתמסר
מחר אקום אל יום חדש, שלווה ברוכה תרווח בי שוב
זה סתם מין יום כזה עצוב
|
||||
6. |
מקום אחד קטן
05:04
|
|||
|
ביום אביבי כמדי שנה
ירדנו כל הדרך לחורשה
האקליפטוסים הדוממים
כבר אינם מתרגשים מביקורנו
אני הקראתי פסוקים מהספרון הלבן
קיוויתי שתפתח לי את הדלת
אך דומיה עטפה אותי
במרחקים אדירים שעומדים בינינו
איך אני אצמצם כשהספינה מתמוססת בקו האופק
בין הים והשמיים
בין הקשת לענן
בטח לא רחוק מכאן
יש מקום אחד קטן
זו ארץ זרה, זה אתה ואני
ורוח שובבה שמנופפת
רעמות סוסים הדוהרים
אל בקתה נטושה בלב העמק
אך לפני שהספקתי לומר מילה
בין רגע נעלמו לי עקבותיך
ואתה ללא בושה
בדהירה נחושה מתרחק ממני
איך אני אצמצם כשהספינה מתמוססת אל תוך האפלה
בין הים והשמיים
בין הקשת לענן
בטח לא רחוק מכאן
יש אולי מקום קטן
אבל אני כבר לא יודע
אם מעבר לענן
יש מקום אחד קטן
יש מקום אחד קטן
|
||||
7. |
||||
|
על פסגת ההר
רוח שורקת דואט עם ציוץ ציפורים
די למרוץ, די בקרים רועשים
ורק שלא יגיעו עוד אנשים
כי כשאנחנו שנינו לבד
זה מרגיש לי משפט מתוך שיר
הנוף כבר חיסל שגרתה של העיר
ובין רגע אפור התחלף לבהיר
אני ואת כמו סלע במדבר עומדים איתן
שנים אנחנו כאן, גם אם השיטפון מאיים
אנחנו כמו שורש האוחז באדמה, בחום ובשממה
העץ רק ממשיך לצמוח
על פסגת ההר
תזמורת של שקט בביצוע שלו ונעים
גברת שמיים התכסתה בצבעים
ולפתע הפנית מבטך התמים
וראיתי בך רוח, ראיתי ציפור
ראיתי בך שקט ושיר
עכשיו כבר ברור גם כשנחזור אל העיר
הבוקר עלינו יאיר
כל בוקר עלינו יאיר
אני ואת כמו סלע במדבר...
|
||||
8. |
סכיזו
03:56
|
|||
|
איך שוב הסתבכתי עם עצמי,
השד שוב נכנס בי
העולם התריע ואני
לא התעניינתי
הפיתוי היה מושך מדי
כל האשמה מופנית אלי
איך זה שוב תפסתי את עצמי
עם המכנסיים למטה
כמו ילד התפתיתי ואני
לא האמנתי עלי
כנראה שלא הייתי כאן איתי בשבילי
לא הקשבתי מספיק
העיר מלאה פלאי עולם פראי
איך לא ראיתי אותי
אהובי זה לא אני זה אני
איך זה שוב שכנעתי את עצמי
שהכל כאן בסדר
תמיד עובד להגיד לעצמי שזאת
כבשה שחורה אחת בתוך עדר
היצר שוב קיבל את המושכות,
דלתות סקרנות נפתחות
איך זה שוב נטשתי את עצמי,
כן אין איש מלבדי
לבוא אליו עכשיו בטענות
דברים עומדים להשתנות
כנראה שלא הייתי כאן איתי בשבילי...
|
||||
9. |
אהובתי
03:25
|
|||
|
אל תתעצבי אהובה
מיובשו וחומו של שרב
זה רק הלב שקורא ומסמן לי
להתרחק ולתת לו מרחב
כשדועך לפעמים
אל תכעסי אהובה שלי
גם לשדה יש שנים של בצורת
והוא לא יישטף אם תפני אלי רק
גשמי אכזבה וביקורת
כי זה קורה לפעמים
וזה יקרה לנו עוד במרוצת השנים
זה הזמן שטומן מלכודות ללבנו
אז אל נא תיפלי לתוכן
אהבה לא כבתה בי
הביטי הנה אני כאן
אהובתי
|
||||
10. |
הוא
05:52
|
|||
|
הוא תפילת רחמי שמיים שיהיו מצפן
הוא כמיהה אל טיפה של מים והוא מבין כשאין
והוא השקט הקובע, בורר בינך לעצמך
והוא הרוגע שצובע את שאפור בך
הוא תקווה שמספרת על מקום מבטח
הוא טיפת זיעה ניגרת אל נוף שיפתח
והוא דרך שלא נגמרת מגלה שאין סופי הוא עולמך
והוא קרן שמש ששוקעת ושתזרח בך
|
||||
11. |
קרן אור יקרה
05:20
|
|||
|
אחרי שהתפזר עשן
ולא נשארו עננים בשמיים
אחרי שבחנו ולקחנו את הזמן
הכל כל כך פשוט
קוביות בטון ומגדלי שמירה
זה לא מה שייתן ממך מנוח
היום אני עולה על הרכבת הראשונה
לתת לך אהבה וכל רגע למתוח
שמש אדומה טובעת בין דיונות החול
נכנעת לחשיכה
רק אל תטבעי לי קרן אור יקרה
כי עוד יום חלף ובינינו כמיהה נשארה
גופי סירה, ידי משוטים, הים הוא געגוע
זמן הוא סערות וגלים, אוחזים בי מלנוע
ואת פיסת יבשה נסתרת מעיניי
עגינה בחופך היא קץ לייסוריי
שמש אדומה טובעת...
|
||||
12. |
אומנות תמימה
02:28
|
|||
|
אני ציור, אני תמונה, מכחול טבול באמונה
שבצבעיי אולי טמונה ההזדמנות לתובנה
תמונה נשענת או תלויה
אם מסתורית, אם חופשיה
אם מרומזת או גלויה
פרובוקטיבית או שפויה
ואת עצמי מוכן למכור
פירות עבודתי לקצור
אגרום למבקר לבחור רק בי
אני שיר, אני פזמון בקלרינט ובטרומבון
אשלים ניגון שהוא המנון לאדישות, להגיון
אם אלגנטי או מורכב
אם ביקורתי, אם מאוהב
פזמון לירי או שובב
שיעשה אותי כוכב
את שלל רדידותי אלחין
מצפון וערכים אטמין
ושהמאזין יריע רק לי
אני אדם על אדמה, מסור לאומנות תמימה
במציאות המרומה, במציאות העגומה
אך מול הרוע לא אחוויר
אפנה ללב כמו אל מכשיר
מוכן לצעוק בכל אדיר
ולשלם את המחיר
ואת החרא להסתיר
ארוץ עירום בכל העיר
ורק שבליבך אותי תשאיר
|
||||
האחים בן עזרא Israel
If you like האחים בן עזרא, you may also like:
The Chicago duo marries post-punk and indie-pop sounds on their charming debut release.
go to album
Snowflakes in July - EP
by Alex Henry Foster & The Long Shadows
Three renditions of “Snowflakes in July” explore all aspects of the song’s stunning beauty, including a mind-blowing 17-minute live version.
go to album
The spirit of the Canterbury scene is alive and well across this groovy, harmonic psychedelic suite.
go to album
Irmão Victor
by Irmão Victor (Florianópolis, Brazil)
featured on Bandcamp Radio Sep 18, 2018
go to album
Before The Day Has Gone
by Bellini
Ten years may have passed since the last Bellini record, but the math rock group sound as fierce as ever.
go to album
Variety of Rhythm
by Samuel Hällkvist
featured on Bandcamp Radio Dec 5, 2017
go to album
On their latest LP, Mogwai broaden their palette with rich synths and icy grooves.
go to album
